הגוף יודע לווסת, להתרפא ולהתחדש
אבל בתוך היומיום שלנו הוא מתרגל להיות
במצב של דריכות והחזקה
המרוץ, העומס, האחריות
וחוויות החיים שלא תמיד קיבלו מקום לעיבוד
מצטברים לאט לאט בגוף
אנחנו ממשיכים לדבר הבא
למשימה הבאה
בלי לעצור לרגע ולהקשיב
למה שהגוף מבקש מאיתנו
המתח שלא קיבל מענה
לא באמת נעלם
הוא נשאר בגוף
עם הזמן הוא יכול להתבטא בכאב
בלסת נעולה, במתח בשרירי הפנים והצוואר
בעייפות, בירידה בחיוניות של העור
ובהשפעה ישירה על מערכת העצבים
אני מאמינה שכשהגוף מקבל מרחב בטוח
זמן, הקשבה ומגע מדויק
הוא לא צריך שילמדו אותו
איך להחלים
הוא פשוט נזכר במה
שתמיד ידע לעשות